פסק-דין בתיק ת"א 5582-01-10

2.      לתביעה כאן קדם הליך משפטי במסגרת ת"א (עפולה) 16466-12-08 גולדשטיין אהרון בע"מ נ' ספארי לחי ולצומח בע"מ שהגישה הנתבעת כאן כנגד התובעת כאן. התביעה הקודמת הוגשה ביום 29.12.08 ע"ס 234,748 ש"ח ועניינה בהפרת התחייבות מצד התובעת כאן לרכוש קונטיינר של מטליות שהוזמן על ידה מן הנתבעת (להלן: "התביעה הראשונה" או "ההליך הקודם"). 

3.      במסגרת התביעה הראשונה ניהלו הצדדים הליך של גישור בפני המגשר, עו"ג קובי פינגרהוט, שבסופו הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן: "הסכם פשרה" או "הסכם הגישור"). הסכם זה, על כל חלקיו ומרכיביו, פורט במסגרת הודעה על הסכם פשרה שהוגשה לאישורו של בית המשפט, וקיבל תוקף של פסק דין ע"י ס' הנשיא כבוד השופט י. בן חמו (כתוארו אז). ההסכם מצורף כנספח ב' לתביעה העיקרית.

4.      לפי הסכם הפשרה שעליו חתמו הצדדים, שילמו התובעים פיצוי כספי לנתבעת בסך של 120,000 ש"ח בגין הפסדיה. כן כלל הסכם הפשרה בחובו התחייבות מצד התובעים לביצוע שתי הזמנות עתידיות של סחורה מסוג מטליות מן הנתבעת עם חתימתו של הסכם הפשרה. 

5.      התביעות ההדיות המונחות לפניי עוסקות, בעיקרן, בהפרות נטענות שמייחסות התובעת והנתבעת, אחת כלפי השנייה, להוראות הסכם הפשרה ועתירתן לפיצוי בגין הפרות אלו.  

טענות התובעים/הנתבעים שכנגד

6.      התובעת, ספארי לחי ולצומח בע"מ (להלן: "ספארי" או "התובעת"), עותרת לחיוב הנתבעת בפיצויה עבור נזקים ע"ס 97,496 ש"ח שנגרמו לה עקב הפרת הסכם הפשרה שנחתם, לטענתה, אגב תרמית והטעיה מכוונת מצד הנתבעת תוך העלמת נתון מהותי מעיני התובעים והסתמכות על נתונים שגויים שצוינו בכתב התביעה בהליך הקודם.

7.      לפי הנטען בתביעה העיקרית, התחייבה ספארי עפ"י הסכם הפשרה להזמין מן הנתבעת, גולדשטיין אהרון בע"מ (להלן: "גולדשטיין" או "הנתבעת"), קונטיינר מטליות באותו גודל ובאותו משקל של הקונטיינר שהוזמן על ידה בתביעה הראשונה. בחתימתה על הסכם הפשרה, הסתמכה ספארי על נתונים שפורטו בתביעה הראשונה ובנספחיה ביחס למטליות המוזמנות ואשר על יסודם נכרת הסכם הפשרה, היינו קונטיינר המכיל 3238 מארזים הכוללים 6 גלילים של 1,800 מטליות בגודל של 23/20 ס"מ. זאת, משום שלספארי לא היה ניסיון קודם ברכישת מטליות -כך נטען- ומעולם לא קיבלה את המטליות מושא התביעה הראשונה, לידיה. עם הגעת הקונטיינר הראשון, גילתה ספארי כי גולדשטיין לא עמדה בהתחייבותה עפ"י הסכם הפשרה, ובפועל סיפקה לה מטליות נייר ארוזות בשישיות לפי 1,152 מטליות בכל שישייה, סך הכול סיפקה הנתבעת לתובעת 2100 שישיות של מטליות במקום 3238. לפיכך, גולדשטיין החסירה מספארי 1138 שישיות של מטליות לפי החישוב הבא: 3238 (הכמות המפורטת בתביעה הראשונה) - 2100 (כמות המטליות שסופקו בפועל) = 1,138 שישיות של מטליות.

8.      ספארי מבססת את עוולת התרמית וההטעיה בהשגת הסכם הפשרה על הטענה שגולדשטיין סיפקה לה בקונטיינר בעל גודל ומשקל זהים לאלה שבתביעה הראשונה, כמות שונה של מארזי שישיות שזהים בגודלם ובכמותם ובפער של כ- 35%.

9.      ספארי עותרת בתביעתה לחיוב גולדשטיין בהשבת עלות המטליות שלא סופקו בסך של 55,322 ש"ח לפי הנוסחה הבאה: 1,138 כפול 48.6 (המחיר המפורט בחישוב עלויות קונטיינר ברווח של 40% לפי ההסכם חלקי 3238 יחידות) = 55,322 ש"ח. עוד עותרת ספארי להשבת החלק היחסי מהפיצוי ששילמה לגולדשטיין במסגרת הסכם הפשרה העומד על 35.2%, הפער בין כמות המטליות שסופקה בעסקה מושא התביעה הראשונה לבין המטליות שסופקו עפ"י הסכם הפשרה, בסך 42,174 ש"ח+ מע"מ (הפיצוי 120,000 ש"ח כפול 35.2%). יצוין כבר כאן, כי בסיכומי הטענות של ספארי חל שינוי בחישוביה ביחס לפיצוי המבוקש בהשוואה לאמור לכתבי הטענות והתצהירים מטעמה.    

10.  ספארי ביקשה להיתמך בטיעוניה על פרטי המטליות, כפי שהיו בהזמנה הראשונה שביצעה מגולדשטיין עוד בשנת 2008 לפני הגשת התביעה הראשונה ובטרם נכרת הסכם הפשרה. לטענתה, בחודש 7/08 רכשה ספארי מגולדשטיין מטליות לניגוב עטיני פרות בעלות כוללת של 71,887 ש"ח, כאשר גולדשטיין תמחרה, כך נטען, את המטליות לפי חבילות במחיר 65 ש"ח, הכוללות גלילים של 1800 מטליות, בגודל של 23/20 ס"מ למטלית. לטענתה, על בסיס הנתונים האמורים, בוצעה גם ההזמנה השנייה בגינה הוגשה התביעה הראשונה שהתייחסה להזמנת קונטיינר המכיל 3,238 מארזים הכוללים 6 גלילים של 1,800 מטליות בגודל של 23/20 ס"מ בעלות של 65 ש"ח ליחידה, ובסך הכל 232,850 ש"ח.

11.  בתמיכה לתביעתה, צירפה ספארי את חשבונית הרכישה בגין ההזמנה הראשונה משנת 2008 והסכם הרכישה בגין ההזמנה השנייה מושא התביעה הראשונה (נספחים א' ו- ב', בהתאמה, לתצהיר העדות הראשית של הנתבע 2, בעליה ומנהלה של ספארי). נטען, כי אמנם הסכם הרכישה הנ"ל התייחס לאספקת מטליות לפי מכולה בגודל 40 FIT, אולם נתוני הגלול של המטליות היו ידועים לגולדשטיין מההזמנה הקודמת. ספארי טוענת, כי בתביעה הראשונה פורטה כמות המטליות שמכילה מכולה בנפח האמור. גם במהלך המו"מ שקיימו הצדדים ואשר הבשיל לכדי הסכם הפשרה, הציגה גולדשטיין נתונים מדויקים ביחס למטליות התואמות את המפורט בכתב התביעה הראשונה.     

12.  בסיכומיה, מפנה ספארי לעדותו של נציג גולדשטיין אשר שיער כי גודל המטליות שסופקו לספארי עפ"י הסכם הפשרה היה 15/17 ס"מ, בעוד שלפי עדותו של הנתבע 2, ספארי קיבלה  בכל העסקאות מטליות בגודל שונה העומד על 23/20 ס"מ. נטען כי, עדותו של נציג גולדשטיין אודות גודל המטליות תומכת דווקא בגרסת ספארי ומוכיחה את חוסר ההתאמה, כפי טענת ספארי, בין הסכמות הצדדים עפ"י הסדר הפשרה לבין המטליות שסופקו בפועל ע"י גולדשטיין. 

13.  בהתייחס לטענת גולדשטיין, כי הסכם הפשרה לא נקב במידות מוגדרות של המטליות המוזמנות, סומכת ספארי את יתדותיה על מכתב שנשלח ע"י גולדשטיין אל ספארי ביום 12.10.08 לפני הגשת התביעה הראשונה המלמד, לשיטתה, שמידות המטליות היו ידועות לצדדים גם במעמד ההזמנה הראשונה משנת 2008, וזו הסיבה, למעשה, לחוסר הרישום ביחס למידות המטליות בגדרו של כתב התביעה בהליך הקודם, משום שאלו היו ידועות ובהתאם לסטנדרט מקובל - כך לטענת התובעת. חרף זאת, התעלמה גולדשטיין מנתון זה ומסרה למגולל, כפי הודאתה, הנחיות שונות ביחס לגודל המטליות ובניגוד למוסכם ביניהן. 

14.  ספארי התגוננה מפני התביעה שכנגד, שעניינה אי קיום חלקו השני של הסכם הפשרה הנוגע להזמנת מכולה שנייה מאת גולדשטיין עפ"י התחייבותה בהסכם הפשרה, בטענה שסעיף 9 להסכם הנ"ל קובע, כי ככל שגולדשטיין לא תספק את מלוא הסחורה לה התחייבה בקונטיינר הראשון, שמורה הזכות לספארי לתבוע את הנזקים שנגרמו לה אגב הפרה זו, להימנע מלבצע את ההזמנה השנייה של הקונטיינר הנוסף ולבטל ההמחאות שניתנו לתשלום התמורה בגינה. מכיוון, שגולדשטיין לא עמדה בהתחייבותה עפ"י הסכם הפשרה וסיפקה מטליות בחוסר, קמה לספארי הזכות להגיש תובענה בגין ההפרה, כפי שעשתה בפועל בעת הגשת התובענה  דנן, ולבטל את ההמחאות שניתנו על ידה לצורך כיסוי ההזמנה השנייה, כאשר זכות זו עוגנה, כאמור, בגדר הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. לטענתה, היא פעלה בהתאם לפשרה, מבלי להפר אותה, וחיובה לבצע את הזמנת הקונטיינר השני תגרום לה, הלכה למעשה, הפסד כספי נוסף בסך של כ-60 אלף שקלים.

טענות הנתבעת/התובעת שכנגד

15.  בהתייחסה לתביעה העיקרית, טוענת גולדשטיין כי כחלק מהסכם הפשרה, הוסכם כי ספארי תזמין מכולה אחת בגודל מוגדר (40 feet high cube) של מטליות לניגוב עטיני פרות.    בהסכם הפשרה לא צוינו מידות גילול, כמות ומשקל מוגדרים של גלילים, אלא הוזמנה כל כמות חומר הגלם שנכנסת במכולה מגודל מסוים. הסיבה לכך, היא שחומר הגלם מגיע בגלילים ענקיים שעוביים ומשקלם משתנה לפי מה שמיוצר ע"י היצרן, כך שאי אפשר לצפות מראש את כמות חומר הגלם. עוד נטען, כי הואיל ומידות המוצר הסופי נקבע לפי מידות הגילול והחיתוך מבוצע לפי הנחייתה של ספארי, הרי שלא ניתן לדעת מראש כמות גלילי המטליות שייוצרו בסוף התהליך. לביסוס טענותיה, צירפה גולדשטיין עותק מהזמנה מיום 20.08.09 אשר נחתמה ע"י הנתבע 2 והמתייחסת לנפח המכולה הראשונה שבהסכם הפשרה (נספח א' לתצהיר מאיר גולדשטיין - מנהל הנתבעת), זאת מעבר ובנוסף לחתימה על הסכם הפשרה.

16.  עוד טוענת גולדשטיין, כי הוסכם שהרווח שלה בגין הזמנת המכולה הראשונה והבאתה לישראל יהיה 40% מעלות הטובין בשער מפעל 'קרטון ונייר גורן בע"מ' בו יגולל החומר לפי המידות שייקבעו ע"י ספארי, כאשר עלות זו כוללת עלות חומר הגלם המשולמת ליצרן, שילוח, ביטוח, והובלה. הרווח של גולדשטיין מהזמנה זו היה 40% מהעלות הכוללת. לפיכך, היה לגולדשטיין, כך נטען, אינטרס ראשון במעלה להביא כמות גדולה יותר של חומר גלם על מנת שיגדל הרווח שלה בגינו.